Bava Metzia 14

Kapitel 14

א מאי שנא ליד דיין אמר רבא הכי קאמר ואחר שמצא שטר שנפל ליד דיין והיכי דמי דכתב ביה הנפק לא יוציאו עולמית
1 Womit ist denn ein Richteranders!? Raba erwiderte: Er meint es wie folgt: wenn jemand einen Schuldschein findet, der in der Hand des Richters war, wenn sich nämlich auf diesem eine richterliche Bestätigungbefindet, so darf er nie vorgelegt werden.
ב ולא מיבעיא לא כתב ביה הנפק דאיכא למימר כתב ללות ולא לוה אלא אפי' כתב ביה הנפק דמקוים לא יחזיר דחיישינן לפירעון
2 Selbstverständlich gilt dies von dem Falle, wenn sich auf diesem keine gerichtliche Bestätigung befindet, denn es ist anzunehmen, er habe ihn geschrieben, um darauf zu borgen, und nicht geborgt, aber selbst wenn, sich auf diesem eine gerichtliche Bestätigung befindet, gebe man ihn nicht zurück, denn er kann bezahlt sein.
ג ורבי יוסי אומר הרי הוא בחזקתו ולא חיישינן לפירעון ולא חייש ר' יוסי לפירעון
3 R. Jose aber sagt, er bleibe bei seinem Zustande und man berücksichtige nicht, er könne bezahlt sein. – Berücksichtigt etwa R. Jose nicht, er könne bezahlt sein,
ד והתניא מצא שטר כתובה בשוק בזמן שהבעל מודה יחזיר לאשה אין הבעל מודה לא יחזיר לא לזה ולא לזה
4 es wird ja gelehrt: Wenn jemand eine Urkunde über die Morgengabe auf der Straße findet, so gebe er sie, wenn der Ehemann eseingesteht, der Frau zurück, wenn aber der Ehemann es nicht eingesteht, so gebe er sie weder dem einen noch der anderen.
ה רבי יוסי אומר עודה תחת בעלה יחזיר לאשה נתארמלה או נתגרשה לא יחזיר לא לזה ולא לזה
5 R. Jose sagt, weilt sie noch beim Ehemanne, so gebe er sie der Frau, ist sie verwitwet oder geschieden, so gebe er sie weder dem einen noch der anderen!? –
ו איפוך נפל ליד דיין לא יוציאו עולמית דברי רבי יוסי וחכ"א הרי הוא בחזקתו
6 Wende [jene Lehre] um: war er in die Hand eines Richters gekommen, so werde er nie vorgelegt – so R. Jose; die Weisen sagen, er bleibe bei seinem Zustande. –
ז אי הכי קשיא דרבנן אדרבנן
7 Demnach befinden sich ja die Rabbanan in einem Widerspruche!? –
ח שטר כתובה כולה רבי יוסי וחסורי מחסרא והכי קתני אין הבעל מודה לא יחזיר לא לזה ולא לזה בד"א שנתארמלה או שנתגרשה אבל עודה תחת בעלה יחזיר לאשה שר"י אומר עודה תחת בעלה יחזיר לאשה נתארמלה או שנתגרשה לא יחזיר לא לזה ולא לזה
8 [Die Lehre von der] Urkunde über die Morgengabe vertritt vollständig die Ansicht R. Joses, und zwar ist sie lückenhaft und muß wie folgt lauten: Wenn es der Ehemann nicht eingesteht, so gebe er sie weder dem einen noch der anderen zurück; dies nur, wenn sie verwitwet oder geschieden ist, wenn sie aber noch bei ihrem Ehemanne weilt, so gebe er sie der Frau, denn R. Jose ist der Ansicht, wenn sie noch bei ihrem Ehemanne weilt, gebe man sie der Frau, und wenn sie verwitwet oder geschieden ist, gebe man sie weder dem einen noch der anderen.
ט רב פפא אמר לעולם לא תיפוך רבי יוסי לדבריהם דרבנן קאמר להו
9 R. Papa erklärte: Tatsächlich brauchst du sie nicht umzuwenden, denn R. Jose sagte es nach der Ansicht der Rabbanan:
י לדידי אפילו נתארמלה או נתגרשה נמי לא חיישינן לפירעון לדידכו אודו לי מיהת בעודה תחת בעלה דיחזיר לאשה דלאו בת פירעון היא
10 nach meiner Ansicht berücksichtige man nicht, sie könnte bezahlt sein, selbst wenn sie verwitwet oder geschieden ist, aber auch ihr solltet mir doch zugeben, daß, wenn sie noch bei ihrem Ehemanne weilt, man sie ihr gebe, da die Auszahlung noch nicht fällig ist;
יא ואמרו ליה רבנן אימור צררי אתפסה
11 darauf erwiderten ihm die Rabbanan, sie könnte Wertgegenständeeinbehalten haben.
יב רבינא אמר לעולם איפוך קמייתא וטעמא דרבנן הכא משום דחיישינן לשתי כתובות ורבי יוסי לשתי כתובות לא חייש
12 Rabina erklärte: Tatsächlich wende man die erste Lehre um, und der Grund der Rabbanan ist hierbei, sie kann zwei Urkunden über ihre Morgengabe erhaltenhaben, während R. Jose zwei Urkunden über die Morgengabe nicht berücksichtigt.
יג אמר רבי אלעזר מחלוקת בששניהם אדוקים בטופס ושניהם בתורף אבל אחד אדוק בטופס ואחד אדוק בתורף זה נוטל טופס וזה נוטל תורף ור' יוחנן אמר לעולם חולקין
13 R. Elea͑zar sagte; Eine Teilung erfolgt nur dann, wenn beide das Formular oder beide die Nachschrifthalten, wenn aber einer das Formular und der andere die Nachschrift hält, so erhält der eine das Formular und der andere die Nachschrift. R. Joḥanan aber sagte, sie teilen immer. –
יד ואפילו אחד אדוק בטופס ואחד אדוק בתורף והתניא זה נוטל עד מקום שידו מגעת לא צריכא דקאי תורף בי מצעי
14 Selbst wenn der eine das Formular und der andere die Nachschrift hält, und [dem widersprechend] wird ja gelehrt, daß der eine das erhalte, soweit seine Hand reicht, und der andere das erhalte, soweit seine Hand reicht!? – In dem Falle, wenn die Nachschrift sich in der Mitte befindet. –
טו אי הכי מאי למימרא לא צריכא דמקרב לגבי דחד מהו דתימא א"ל פלוג הכי קמ"ל דא"ל מאי חזית דפלגת הכי פלוג הכי
15 Wozu braucht dies demnach gelehrt zu werden!? – In dem Falle, wenn sie einem näher ist; man könnte glauben, er könne sagen, wir wollen so teilen, so lehrt er uns, daß der andere sagen könne, wie kommst du dazu, so zu teilen, teileso.
טז א"ל רב אחא מדפתי לרבינא לרבי אלעזר דאמר זה נוטל טופס וזה נוטל תורף למה ליה וכי לצור ע"פ צלוחיתו הוא צריך
16 R. Aḥa aus Diphte sprach zu Rabina: Braucht er ihn nach R. Elea͑zar, welcher sagt, der eine erhalte das Formular und der andere erhalte die Nachschrift, etwa zum Verkorkeneiner Flasche!?
יז א"ל לדמי
17 Dieser erwiderte: den Geldwert;
יח דאמר הכי שטרא דאית ביה זמן כמה שוי ודלית ביה זמן כמה שוי בשטרא דאית ביה זמן גבי ממשעבדי ואידך לא גבי ממשעבדי יהיב ליה היאך דביני ביני
18 man berechne wieviel ein Schuldschein mit Datum wert ist, und wieviel ein Schuldschein ohne Datum wert ist. Durch einen Schuldschein mit Datum können auch verkaufte Güter eingefordert werden und durch den anderen können verkaufte Güter nicht eingefordertwerden: diese Differenz hat er ihm herauszuzahlen.
יט ויחלוקו נמי דאמרן לדמי דאי לא תימא הכי שנים אוחזין בטלית הכי נמי דפלגי הא אפסדוה הא לא קשיא
19 Und auch unter ‘teilen’ wovon wir sprechen, ist der Geldwert zu verstehen, denn wenn dem nicht so wäre, so müßte man auch, wenn zwei ein Gewand halten, dieses durchschneiden, und dadurch zerstört man es ja. – Das ist kein Einwand,
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel